<h1>שו"ת הרשב"א החדשות מכת"י סימן ר"ס</h1>
<h2>דף יג.</h2>
תשובה כל מה שטען ראובן יפה טען ומה שדנו הברורים יפה דנו, מלבד מה שיש עוד מן הטעמים והראיות, והנני מקצר וכותב לך אחת מהן לבד. הרי אמרו בפרק חזקת הבתים [ב"ב נ"ד ע"ב] אמר שמואל נכסי הגוי הרי הן כמדבר וכל המחזיק בהם זכה בהן מאי טעמא גוי מכי מטו זוזי לידיה אסתלק ליה ישראל לא קנה עד דמטי שטרא לידיה הילכך הרי הן כמדבר וכל המחזיק בהם זכה בהם, והכא נמי איפשר לומר דגוי מכי עשה שטר מתנה לישראל אסתלק ליה, וישראל המקבל מתנה לא קנה עד דמשיך להו למטלטלין דמטלטלין אין נקנין אלא במשיכה, והילכך ראובן זה שהיו המטלטלין בידו קנאם. ומיהו ליתה, דהתם דגוי מסתלק בזוזי ישראל הקונה לא סמכה דעתיה עד שיכתוב לו השטר, דמימר אמר דגוי מכחיש ביה עד דכתיב שטרא, והילכך לא קנה. אבל הכא כיון דבדיניהם מקנין בשטר ומטי שטרא ליד ישראל, גוי אסתלק ליה וישראל קנה בדיניהם. וכדאמרינן בבכורות פרק הלוקח עובר פרתו אמר ר' יצחק בר נחמני אמר ר' שמעון בן לקיש משום ר' אושעיא ישראל שנתן מעות לגוי בבהמה בדיניהם אע"פ שלא משך קנה וחייבת בבכורה, אלמא אע"ג דדינו של גוי המוכר המטלטלין בכסף לדעת ר"ל ודינו של ישראל הלוקח אינו אלא במשיכה, אפילו הכי כל שהגוי מקנה כדינו קנה ישראל, הכא נמי כל שהגוי מקנה בשטר כדינו קנה ישראל אע"פ שדין גוי ודין ישראל במכירת מטלטלין חלוקין. ואע"ג דבההיא דבכורות נסתלק הגוי כדיניהם שפסקה להם התורה והכא לא נסתלק כדין תורה, שהשטר מדין תורה אינו קונה במטלטלין לא בגוי ולא בישראל, אפילו הכי מכיון שנהגו וקבעו אותם בדין כל שמסתלק ממנו באותו ענין קנה ישראל. ואין צריך לומר אם קבע דין זה המלך דקנה, דהא קימא לן כשמואל דאמר דינא דמלכותא דינא [גיטין י' ע"ב], אלא אפילו לא קבעו המלך אלא שנהגו הם כן קנה דכל שקבלו עליהם במנהג כדין זה קנה, דלא גרע מסתומתא דאמרי בדוכתא דקנה ביה ממש קנה, וכדאמר רב פפא באיזהו נשך [ב"מ ע"ד ע"א] האי סטומתא קניא למאי הילכתא לקבולי עליה מי שפרע ובאתרא דקנו ביה ממש קני.
